מיכאל, בן חסיבה ויצחק, נולד בשנת תש"ז (1947) במרוקו ובשנת תשי"ד (1954) עלה ארצה עם משפחתו, שהתיישבה במחנה-ישראל. הוא למד בבית-הספר היסודי במחנה-ישראל ושם גם למד מסגרות ועבד במקצועו עד שהתגייס לשירות הסדיר בצה"ל. בצעירותו אהב ספורט, בעיקר כדורגל, והיה שחקן בקבוצת בית"ר בת-ים.

מיכאל גויס לצה"ל במחצית פברואר 1965 והוצב לחיל השריון וההנדסה. בתקופת שירותו מילא את תפקידו לשביעות רצון הממונים עליו.

במלחמת יום-הכיפורים גויס מיכאל ושירת כפלס ביחידת הנדסה בחזית סיני. ביום ז' בחשוון תשל"ד (2.11.1973), נפגע מיכאל ונהרג כאשר עלה רכבו על מוקש בפעולה מבצעית. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה ושני ילדים, הורים ושבעה אחים ואחיות. אחרי נופלו הועלה לדרגת סמל.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקדו, כי מיכאל היה חייל מעולה ואמיץ וכי חבריו חבים לו את חייהם.